טקס החינה

 

יום לפני החגיגה הגדולה, רגע לפני שאנחנו נכנסים לאולם כחתן וכלה ונשבעים לאהוב לנצח, מתקיים בעדות מסוימות אירוע נוסף. קטן יותר, אינטימי ומרגש לא פחות. טקס חינה. אותו טקס שמחבר את העבר להווה,את ההיסטוריה והפולקלור שלנו כיהודים גולים בארצות צפון אפריקה לחיים במדינה. אירוע שהוא כל כולו חיבור למסורת ולמצוות שבהן מצווה אישה על פי היהדות. אירוע שהוא ברכה. ברכה לשפע, לפוריות, ברכה לבריאות לאושר ולשלמות בחיי הנישואין.

 

טקס החינה - המריחה
החינה עצמה מופקת מצמח החינה, או בשמו המדויק "כופר".עליו נטחנים לאבקה שאותה מערבבים עם יין, מי ורדים או מים.החינה נמרחת בכפות הידיים של החתן והכלה בצורה עגולה ולאחר מכן כדי שהברכות והמזל הטוב יהיו מנת חלקם של כל האורחים נמרחת החינה גם על כפות ידיהן. אצל הרווקות מריחת החינה היא סמל לתקווה ולמציאת זיווג הולם בקרוב ואילו אצל הנשים הנשואות מריחת החינה מסמלת את התמיכה וההזדהות עם הכלה. 
 
טקס חינה - המסיבה
מריחת החינה היא רק חלק קטן מהחגיגה כולה. חגיגה שכוללת ארוחה מסורתית אותה מכינה משפחת הכלה. מתוקים הרבה הרבה מתוקים. תלבושות אותנטיות שעוברות מדור לדור והענקת הזהב. אותו טקס רשמי שבו הורי החתן עונדים לכלה תכשיטים מזהב והורי הכלה עונדים ברוב המקרים שעון יוקרתי על ידו של החתן.

 

החינה היא אותה חינה, הטקס הוא אותו טקס  ובכל זאת בכל עדה החגיגה היא שונה. בעוד שבעדה המרוקאית התלבושות: הכפתאנים והג'לאביות הן האטרקציה המרכזית. בעדה העיראקית לעומת זאת מאופיין הטקס במנהג של האורחים לענוד על אצבעות הכלה את הממתק "לוקום". בעדה התימנית נוהגים לקשט את אוהל החינה בשלל פרחים ובאורז צבעוני ובעדה התוניסאית אם החתן נוהגת להעניק לכלתה סלסלה ובה שבע זוגות נעליים – לכל אירוע. בעדה הכורדית מלווים את הטקס כלי נגינה: "זורנה" ו"צהולה" כלי נשיפה ותוף.

 

 

אז רגע לפני שנשבור את הכוס ונספור את הצ'קים בואו נפרגן לעצמנו בעוד מסיבה. בואו נתחבר אל העבר בדרך לעתיד. בואו נתעטף בברכות. בואו נעשה חינה!

  

>> למאמר בנושא: מסעדות לחינה